הטיפול בדגים

לכל דג יש טמפרטורה אופטימלית למחייתו. חריגה מתנאים אלה תכניס את הדג למצב עקה (סטרס), והוא יהפוך לרגיש יותר למחלות שונות. למשל, דג במצוקה עלול לפתח מחלות קשות הנגרמות על ידי טפילים, שעלולות להביא אף למותו.
על פי רוב, דגי הנוי שמשווקים לגידול פרטי הינם דגים בריאים. אחד מגורמי התחלואה החשובים הוא האכלת יתר של הדגים, שמשנה את הערכים של רמות האמוניה והניטריד במי האקווריום. גם במקרה זה הפרת האיזון בסביבת הגידול תכניס את הדג למצב עקה, והוא יהיה רגיש יותר לטפילים חיצוניים ופנימיים.
ככלל, לדגי טטרות (Tetra) ולדיסקוסים (Discus) מומלץ להוריד את pH המים באמצעות הוספה של כבול למים באקווריום, ולהשתמש במים מזוקקים שהוצאו מהם המינרלים – מי אוסמוזה. מומלץ להשתמש בערכות ייעודיות למדידת רמות ה-pH, אותן ניתן לרכוש גם בחווה.
הסקלארים (Scalar) רגישים להעברות מקום, דהיינו מהחנות לאקווריום שבבית. בזמן ההעברה שלהם יש להימנע מלהחזיק את הדגים בצפיפות גבוהה בתוך השקית, כדי למנוע חיכוך ונפילה של הקשקשים המגנים עליהם מפני זיהומים.
הבוטיות (Botia) הן דגים שככלל בעלות רגישות גבוהה לכימיקלים שונים שמוספים למים. הבוטיות גם זקוקות למקומות מסתור רבים בתוך האקווריום, שניתן ליצור באמצעות דקורציית סלעים וגזעי סחף למשל. בתמונות הבאות, המצולמות באקווריומים בחווה, תוכלו לראות דוגמאות לכך.