נעים במים

נעים במים

משפחות דגים ושילובם באקווריום

למרות שיש בטקסונומיה (תורת המיון) מדרגים גבוהים יותר מההגדרה "משפחה" נפשט את הנושא ונחלק את הדגים שלנו למשפחות העיקריות, לכל משפחה מאפיינים המייחדים אותה.
אז בואו ולא נבזבז זמן, ונכיר את המשפחות הנפוצות של דגי הנוי שלנו.

חריתיים​

מהפירניה האדומה מטילת האימה ועד לניאון השביר, המשפחה הזאת גדולה ומגוונת מאוד, כולם אוהבים מים עם הרבה חמצן ורובם באים מדרום אמריקה.
רוב הדגים ממשפחת החריתים נקראים "טטרות" והם שקטים, פחדנים וסולדים מהקשות על דופן האקווריום ומרעש.
לדגים אלו סנפיר שומני על הגב שהדעות לגבי חיוניותו ומקורו עדיין חלוקות בין החוקרים.
את הטטרות השקטות מעדיפים מגדלי דגי הנוי לשדך לאקווריום צמחייה, הזיווג מתאים מפני שהם לא יפגעו בדרך כלל בצמחים.
רוב הדגים הללו הם דגי להקה מובהקים ויסבלו מאוד אם ישוכנו בקבוצות בנות פחות מארבעה דגים.
אופן הרבייה של משפחה זאת היא הטלת ביצים, למעוניינים להרבות אותם יש להקפיד על פרמטרים נכונים של המים וסילוק מהיר של ההורים לאחר ההטלה.
אחד מהכוכבים הבלתי מעורערים בן משפחה זו הוא דג הניאון, שלמרבה הצער נוטה להיאכל ולחלות במחלה ייחודית לו שהיא חשוכת מרפא.
במינים אלו האבחנה בין המינים קשה יותר מפני שבדרך כלל אין הרבה הבדלים הבולטים לעין.
ייחודם של הדגים האלו בא ליידי ביטוי בגוונים המיוחדים שלהם ובמצגות יפות כמו עין אדומה, או מבנה צבע המתחלף לפי הזווית בה נופל האור על גופם.
ולמי שרוצה להתרפק על יופי בצורה ויופי בתנועה מוזמן לבחור את הדגים המקסימים הללו, אמנם לא קל לגדל אותם אבל הם שווים את המאמץ.

מידע כללי על משפחת החריתיים:

אמנונים​

דגים רבים ממשפחה זאת כונו "טורפים" לא פחות ולא יותר, למרות שרובם צמחונים בעיקר, נכון הם תוקפניים ברובם, אך אין הדבר כך באופן גורף. בני משפחת האמנוניות הם בני משפחה מגוונת מאוד, וכמו בכל משפחה מגוונת הם נחלקים למינים רבים, מהרמירזים והאפיסטוגרמות השקטים ועד ל- קומפרסיסיפס התוקפני.
מה שמייחד את רוב הציקלידים הוא קו הצד שלהם, שבדרך כלל מחולק לשני חלקים והשמירה חסרת הפשרות על הצאצאים.
דג זה הינו קלאסי למגדלים הרוצים לראות את דגיהם מתנהגים כמו שהם מתנהגים בטבע, דג זה לא מאבד ולו במאום מהתנהגותו הטבעית, האינסטינקטים שלו טבועים בו כל כך עמוק שפשוט תענוג להביט בהם, מגנים על טריטוריה, מחזרים ושומרים על הצאצאים מכל משמר, תוסיפו את הצבעים המרהיבים ואת מבנה הגוף המסיבי וקיבלתם עסקה לא רעה..
שיטת הרבייה היא מרתקת אף יותר, ישנם דגים ששומרים את הביצים והדגיגים בפיהם וישנם שמטילים על מצע אבן כל שהוא ושומרים על הביצים והדגיגים בחירוף נפש, דג אמנון הנבל, שיכלל את השיטה אף יותר, כאשר מתבצעת הטלה של דור שני, הדור הראשון שבקע (הבדל של חודש עד חודשיים) משנס זימים ומותניים ועוזר להורים לגדל את הדור הבא, וכן הלאה…
לגבי מקורם של האמנונים, ישנה סברה שבעבר היבשות היו מחוברות ונקראו פנג'יה, בתהליך תזוזת לוחות קרום כדור הארץ נבקעה לשניים יבשת צפונית לאורסיה ודרומית גונדוונה זו בהמשך נחלקה ל-3 דרום אמריקה אפריקה ואוסטרליה בשתי הראשונות נמצאים כיום אמנוניות ולכן מוצאם של האמנוניות נקרא גונדווני .
יש אמנוניות גם בהודו (אסיה) אבל זה קשור לתהליך מאוחר יותר שבו תת היבשת ההודית ניתקה מאפריקה השאירה בדרך את מדגסקר ונתקעה באסיה והרימה את ההימליה הציקלידים של מדגסקר דומים לאלו מהודו.
אז מאחורי כל דג יפיפה שכזה מסתתרת חתיכת אבולוציה, וזו בלבד כבר סיבה לגדל אותם.

סלב באקווריום

דג הדיסקוס העגלגל

מידע כללי על משפחת האמנונים:

אנבסיים​

משפחת הדגים האסייתית הזאת נתנה לנו כמה מהדגים היפים ביותר ששוחים באקווריומים של דגי מים מתוקים.
הדגים המרתקים הללו נושמים אוויר אטמוספרי חופשי בדיוק כמונו ורובם מטילים את הביצים שלהם בקינים מוקצפים שהם בונים על פני המים.
נשימת האוויר האטמוספירי התפתחה מתוך הכרח, במקומות החיות שלהם המים מכילים חומרי רקב רבים מה שגורם לכמות החמצן במים להיות דלילה.
נשימת האוויר החופשי מתבצעת במערכת משוכללת בגופם שנקראת "מבוך", המערכת משמשת הן כמאגר לאוויר חופשי והן כמסנן שמסנן את החמצן שהם אגרו במבוך אל תוך הזימים בשיטה הדומה לקירור המים במכונית דרך המצנם (רדיאטור), מעבר של האוויר דרך מערכת נימים עד לזימים.
כאשר דגיג בוקע מהביצה לוקח לו כמה שבועות עד שמערכת המבוך מתפתחת אצלו כראוי עד שהוא יכול לנשום אוויר חופשי.
חלק מהדגים ממשפחה זאת יכולים אף לצאת לזמן קצר ממקורות המים שלהם ולדחוף את עצמם על היבשה למקורות מים קרובים אחרים.
שיטת הרבייה של דגים אלו מרתקת מאוד, הזכר בונה קן בועות מפואר מתחת לחופת צמחים, לרוב הוא מכניס גם חתיכות צמחים קטנות ושורשי צמחים לקן בכדי לחזק אותו.
לאחר העבודה המאומצת הזכר מחזר אחרי הנקבה ומנסה לפתות אותה לשחות אל מתחת לקן.
לאחר ההזדווגות והטלת הביצים הרומנטיקה נעלמת באחת והזכר מגרש את הנקבה.
רבים מסוגי הדגים האלו מתאימים למגדל המתחיל, הם גם יפים במראה, גם בצבע, גם גדולים יחסית ובטיפול נכון מאריכי חיים ועמידים לשנים.
כבר סיבה לרוץ ולקנות כמה.

סלב באקווריום

דג הקרב, זכרים של דג זה יילחמו עד מוות על טריטוריה

מידע כללי על משפחת האנבסיים:

בינונים ​​

כמה מהדגים במשפחה זאת דומים לדגים ממשפחת החתולים אותם נכיר בהמשך ואכן נוטים לבלבל בניהם לעיתים, הדגים ממשפחת הבינוניים בדרך כלל ארוכים ועגלגלים, ובמקרים אחדים דומים במבנה גופם לצלופחים.
מקור החיות של דגים אלו הוא באסיה, בתת היבשת ההודית, באפריקה ואפילו באירופה.
מרביתם דגים שלווים ויש כמה שהם שלווים מידיי, לדגים אלו מצגת צבעים יפיפייה והיא באה ליידי ביטוי בכמה דגים כמו הבוטיה הליצנית ודג הקולי.
למרבה הצער רבים מהם נוטים להסתתר במשך היום ולצאת רק בשעות ההאכלה, הפעילות האינטנסיבית שלהם מתרחשת בלילה, אז הם יוצאים מהמסתור ומחפשים בקדחתנות מזון בחצץ. לעיתים ללא סיבה מיוחדת כמה מהם מעמידים פני מתים.
אולם אל תתנו לתופעות האלו לרפות את ידכם, עם הזמן הם יהיו ביישנים פחות ופחות ויצאו יותר החוצה, מה גם שכאשר דגים אלו נמצאים בלהקות, ביישנותם פוחתת והם יוצאים לסייר ביחד ברחבי האקווריום גם במשך שעות האור.
אקווריום בעל תאורה חלשה יחסית והרבה דקורציה שמכילה מערות מסתור שבהם הם יוכלו לנוח במשך היום יעשו להם טוב.
קשה להרבות בני משפחה זאת באקווריום והדבר נעשה על ידי מומחים בלבד, בטיפול נכון הם יאריכו ימים ויציגו התנהגות חיונית באקווריום.
דגים אלו רגישים להתאקלמות לאקווריום (נקודות לבנות), אולם לאחר ההתאקלמות יהפכו לבעלי הבית.
אז לכל מי שרואה את האקווריום שלו כמקור חיות טבעי בזעיר אנפין ומוכן לראות את התכשיטים האלו בצורה אינטנסיבית פחות אבל לדעת שהם מרגישים ממש בבית בתוך מקומות המסתור שלהם, יכול לרכוש לו כמה, ההנאה מובטחת

סלב באקווריום

למשפחה זאת שני כוכבים מובילים, הבוטיה ליצן בצבעי הדבורה והקולי דמוי הצלופח.

מידע כללי על משפחת הבינונים:​

משריצים ​

רוב מגדלי דגי הנוי התנסו בתחילת דרכם עם הדגים הקטנים והססגוניים הללו, לא מעט מרבי דגים מקצועיים התחילו עם תא השרצה ובתוכו גופית המלאה להתפקע בשרצים.
משפחת המשריצים התברכה באסטרטגיית רבייה יעילה מאין כמותה, הוולדות מתפתחים בבטן אמם ויוצאים אל המים כשהם כבר מסוגלים לשחות, הפרייה אחת תספיק לכמה הריונות.
גם האבחנה במין זה קלה מאין כמותה, לזכר יש גונופודיום, שהוא סנפיר שהתפתח להעברת זרעו של הזכר.
בזמן ההיריון ניתן לראות אצל הנקבה כתם שחור מתפתח באזור פי הטבעת – אלו העוברים הדחוסים, אשר מתפתחים בבטן הנקבה.
ברוב הסוגים של הדגים המשריצים ההשרצות הן בלילה. כך קיים פחות סיכוי שהדגיגים, אשר זה עתה נולדו ,יתגלו ויטרפו. באקווריום אם נרצה להציל את הוולדות מתאבונם הכביר של דייריו נשכן את הנקבה בתא השרצה.
במשפחה זאת לא רק שאין השגחה ולו המינימאלית על השרצים המגיחים, אלא שהאם לא תהסס לרדוף אחר פרי בטנה ולאכול אותו לתיאבון.
הנציג של משפחה זאת בטבע בישראל, הוא דג הגמבוזיה הידוע לשמצה שהובא לכאן על ידי האנגלים כדי להילחם בתופעת המאלריה, מאז דג זה התפשט כמעט לכל מקווה המים בישראל ולחלקם הוא גרם נזק ביולוגי בלתי הפיך.
באקווריום רוב הדגים השייכים למשפחה הזאת קשוחים מאוד ודורשים תוספת מלח, הם ניזונים מהכל וחיים בשלום עם מינים רבים של דגי נוי ממשפחות אחרות.

סלב באקווריום

הגופי בעל הזנב הססגוני, רומנטיקן אמיתי שלא נלאה מלחזר אחר בנות זוג פוטנציאליות.

מידע כללי על משפחת המשריצים:​

קרפיונים ​

כששומעים על דג מהמשפחה הזאת הדימוי הראשון שעולה ברוחנו הוא של דג בעל מבנה גוף אופייני בצבע כסוף, שמתרוצץ בתזזיתיות בין עשרות חבריו ברחבי המיכל בסופר ומחכה למוכר שימשה אותו מהמיכל וההמשך העגום ידוע …., אולם לאמיתו של דבר, הקרפיונים הם משפחה ענקית שמקורה מדרום אמריקה.
דג אחד מהמשפחה הזאת גרם למין האנושי לרצות לביית את דגי הנוי והוא דג הזהב המפורסם.
בני המשפחה הזאת חיים בסביבה של מי פלגים מחומצנים היטב, יובלים, נהרות, אגמים, מי בריכות בוציים ומעטים חיים במים מליחים.
לא נדיר למצוא לפחות תריסר סוגים ממשפחת הקרפיונים במקור חיות אחד גדול.
וכמו מקורות החיות המגוונים גם חיי החברה של דגים אלו מגוונים מאוד, חלקם נעים בלהקות, חלקם בקבוצות מצומצמות וחלקם בחרו לחיות חיי נזירות.
גם על טמפרטורת המים אין "הסכמה" במשפחה זאת, חלקם חיים במים צוננים יחסית, חלקם במים חמימים וחלקם נהנים משני העולמות.
דגים אלו ניכרים בשלוש תכונות עיקריות: גיוון עצום מבחינת מקורות החיות, מאגמים, פלגים, בריכות, נהרות ועד לנחלים. תקופות הרבייה שלהם קצרות, בהם הם משחררים כמויות גדולות של ביצים למים. ולבסוף, רובם דגים קטנים, מה שמאפשר להם להסתפק בשטח קטן ומוגן, וניזונים ממגוון עצום של מזון הנמצא בסביבתם.
הרבייה שלהם פשוטה יחסית וכן דרישות הטיפול בהם בדרך כלל צנועות מאוד, אז אם אתם בעניין של תנועה תזזיתית לאורך האקווריום וחיוניות וצבעים מרנינים, אתם מוזמנים להכיר אותם באקווריומים הפרטיים שלכם.

סלב באקווריום

דג הזהב המפורסם, וכל מילה נוספת מיותרת.

מידע כללי על משפחת המשריצים:​

שפמנונים ​

החובב המתחיל מקים אקווריום קהילה, כאשר רוב הדגים אליהם הוא נחשף בתחילה הינם דגים צבעוניים השוחים במרכז או חלקו העליון של האקווריום
בתחתית האקווריום ישנם הדגים אשר נמכרים כ"אוכלי שיירים" , מנקי קרקעית , נקאים ושאר שמות מסחריים שממש לא מחמיאים לדג…
החובב המתחיל כבר הופך לחובב מתקדם והדגים במרכז האקווריום מתחילים להראות אולי אפילו משעממים קמעה, המבט יורד לכיוון הדגים המוזרים בתחתית ולא להאמין ! לא רק שהם ממש לא משעממים, חלקינו מתחיל לראות בהם איזושהי "אישיות" , התנהגות להקתית וחיים משל עצמם.
בימים הראשונים של תרבות גידול דגי הנוי לא היה כמעט מידע על דגים מסתוריים אלו,לא ידענו כיצד לגדל אותם, דגים אלו לא רק שלא הופיעו במגדירי הדגים הרשמיים , את חלקם אפילו המדע לא הכיר.
דגי החתול השונים והמשונים מגיעים ממקומות רבים בעולם, חלקם פעלתניים ביום כמו דגי הקורידורס המצחיקים,חלקם נחבאים אל הכלים ורק בחושך מוחלט יוצאים לחפש מזון, חלקם חי במרכז האקווריום, חלקם אפילו קבור מתחת לשכבת חול.
רובם בעלי מזג עדין, חלקם יכולים להיות בעלי מזג עצבני במקצת לעיתים כלפי בני מינם, חלקם טריטוריאליים וחלקם מאוד חברותיים – משפחה זו היא המשפחה המגוונת ביותר מבחינת המגוון העצום של אופי הדגים.

סלב באקווריום

ה"פאלקו" דג הקרקעית המוכר, שואב האבק של הטבע (Hypostomus plecostomus)

מידע כללי על משפחת המשריצים:​

נאוויתיים

כללי המשפחה המרתקת הזאת אטרקטיבית ביותר בגלל שתי סיבות עיקריות: הצבעים הנפלאים של הדגים האלו ואורח החיים המרתק שלהם.
משפחת הנאוויתים מתחלקת לשתי תתי משפחות:
1. Aplocheilinae– דגים שבאו מהעולם הישן.
2. Rivulinae – דגים שבאו מהעולם החדש.
משפחת הדגים המיוחדת הזאת מונה כ-1200 מינים, שהדגים הקרובים אליהם מבחינה גנטית הם הדגים ממשפחת משריצי החיים.
משפחת הנאוויתיים פרוסה על רחבי כל הגלובוס, וכאן אצלנו יש לה שני נציגים מכובדים, הנאווית הכחולה ונאווית המלחות האנדמית למקווה המים הסמוכים לים המלח.
חוקרים משערים שדגים אלו הם דגי ים שפלשו והסתגלו לאיטם למקווה מים מתוקים.
ההצלחה שלהם במקומות החיות היא מדהימה, החל מהפלגים הקפואים בהרי פרו ועד לבריכות המלוחות של ים המלח.
גודלם נע בין 45 סנטימטרים לדג הגדול ביותר ועד לסנטימטר וחצי לקטן ביותר.
שמם הלועזי "killifish " בא מהמילה ההולנדית "דג של מקווה מים זמני" והוא מעיד על מעגל החיים של חלק מדגים אלו. הם חיים במקור מים שהולך ומתייבש עד שהם גוועים כאשר הוא מתייבש לחלוטין, עד אז הם מטילים ביצים לתוך הקרקע הבוצית ומהביצים מגיח דור חדש עם בוא הגשמים.
שיטת רבייה זאת גרמה למגדלי דגים רבים לחשוב שכל דגי הנאוויות הם דגים בעלי אורך חיים של שנה אחת בלבד.
לאמיתו של דבר רק שליש מהם הם כאלו והשאר הם דגים שאורך חייהם נע בין 3 עד 5 שנים.
דגים אלו יעדיפו לעולם אוכל קפוא או חי על אוכל יבש, אולם אם מגדלים אותם מגיל צעיר ישנו סיכוי שיתרגלו לאוכל המסחרי היבש.
באירופה ובארצות הברית הדג מבוקש מאוד בגלל צבעיו העזים, בביצי הדג מתנהל סחר ערני ואקווריומים רבים מלאים בדגים היפים הללו.

סלב באקווריום

נאווית סגולה מנוקדת

מידע כללי על משפחת המשריצים:​

נכתב על ידי שי שבת לתוכנית על דגי נוי בפורטל נטויז'ן.

מדריכים נוספים

נעים במים, חווה לגידול דגי נוי וצמחיה
ציוד נלווה לאקווריומים ולבריכות נוי
מושב רמת רזיאל.

Facebook

עיצוב והקמת אתר: דפנה נעים

נעים במים

דילוג לתוכן