נעים במים

עשרת הדברות למגדל המתחיל

מים ואיכות המים

דגים חיים במים, את זה אנו מניחים שניחשתם מייד, אבל מים, שונים בהרכבם מבית גידול אחד למשנהו, כמובן שהם נבדלים גם באיכותם, בכמות החמצן המומס שבהם ובניקיונם.
חשוב לזכור! איכות חייהם, גודלם, בריאותם, ומצגת צבעים בריאה הם תוצאה ישירה של הקפדה על איכות מים טובים וכן על פרמטרים המתאימים לדגים אותם אנחנו מגדלים.

שלושה פרמטרים חשובים לשמירה על איכות המים: חומציות המים, קשיות המים וטמפרטורת המים.

חומציות המים מעידה על כמות החומצות במים, היא נמדדת בסולם: PH ונעה בין 0 ל- 14 כאשר 0 הוא הערך החומצי ביותר 14 הוא ערך הבסיס המרבי, ו- 7 מעיד על חומציות ניטראלית.
דגים מסוימים מעדיפים חומציות גבוהה וחלקם נמוכה יותר, הדבר תלוי מאיזה בית גידול הם הגיעו אל האקווריום שלנו.
קשיות מעידה עד כמה המים מכילים בתוכם מינרלים טעונים, עתירי סידן, מגנזיום ובור (bohr), המים בארצנו לדוגמה: הם מים קשים, ואפילו קשים מאוד.
טמפרטורת המים משותפת לרובם המוחלט של דגי הנוי, בהכללה גסה ניתן לשייך את רוב דגי הנוי (למעט הדגים של מים קרים) לטווח הטמפרטורה שנע בין 25- 28 מעלות צלזיוס.
הדבר החשוב ביותר למגדל הוא לשכן דגים בעלי "רקע" דומה, כדי שממוצע החומציות והקשיות של המים יהיה בעל בסיס משותף לכלל אוכלוסיית דגי האקווריום.
כדי לטפל בהורדת החומציות והקשיות משתמשים בתכשירים מסחריים ייעודיים הנמכרים בחנויות לגידול דגי נוי ונזהרים מ"קפיצות" חדות מידיי בהורדה או בהעלאה של סולם הערכים בצורה תלולה מידיי.
המים בארצנו קשים, ומטופלים בכלור ובכלורומין, רוצחי דגים ידועים, לכן לעולם לא נכניס מים מהברז ללא טיפול בתכשיר ייעודי שנקרא "אנטי כלור" שיפרק מהמים הן את הכלור הנדיף והן את הכלורומין העקשן.
מגדלים רבים פונים לפתרון הטוב של מטהרי מים מסחריים, שיטה נפוצה היא "אוסמוזה הפוכה" בשיטה הזאת המים עוברים תהליכי סינון של לכלוך גס ונטרול רעלנים ביולוגים מהמים, המים עוברים בלחץ ב"ממברנה" שהיא מסננת עם חורים זעירים בלחץ חזק, והמים שיוצאים, הם מים מטוהרים ונקיים מכלור ומרעלים.

אוורור האקווריום (אבן חמצן, משאבת אויר וכד')

כמו כל ייצור חי אחר גם הדגים שלנו נושמים את הדלק הנפוץ והחינמי ביותר על פני כדור הארץ- אוויר, רק שהם מסננים אותו דרך מערכת מופלאה שנקראת: זימים, דגים מסוימים שגדלים בבתי גידול בעלי מים עכורים למדו לנשום גם אוויר "חופשי" דרך מערכת מתוחכמת הנקראת: מבוך, או לבירינט בלועזית, דגים אלה באים ממקווה מים עכורים שבהם כמות החמצן המומס במים קטנה ולכן הם פיתחו את האיבר המופלא הזה. 

בטבע, זרימת הנחלים, אדוות גלים על המים, או הגלים המפורסמים של מי הים מחמצנים את המים בצורה היעילה ביותר, אצלנו באקווריום אנו צריכים למצוא שיטות אחרות בכדי לספק די חמצן מומס לדגים,

הדרך ה"מסורתית" לספק חמצן לדגים היא משאבת אוויר פשוטה, מכשיר חשמלי דמוי קופסה שבתוכו מפוח, מאותו המפוח יוצא צינור דק, שבסופו נעוצה אבן אוויר, תפקידה של אבן האוויר הוא לפרק את החמצן שעולה בצינור לבועיות קטנות שמטפסות אל פני המים ומעשירות את המים בחמצן, הפירוק לבועיות נועד לגרום לחצן להתחכך כמה שיותר עם מי האקווריום ולהעשיר אותם, מה גם שיש להם גם ערך אסתטי לא רע…

דרך נוספת לזכות במים עתירי חמצן היא למקם את "ראש הסחרור" שנודע בקרב החובבים גם בשם "ראש כח" שממוקם בדרך כלל בקצה המסנן הפנימי של האקווריום על פני המים, המים הנפלטים ייצרו תנועת גלים שתחמצן לנו את המים בצורה נהדרת.

דרך נוספת, היא השימוש ב"מערכת טפטוף" המים יוצאים מהאקווריום דרך משאבה אל מסנן שממוקם על מכסה האקווריום ("פילטר גג" חברות מסוימות מספקות את המסנן כאשר הוא משולב בצורה אסתטית מאוד במכסה האקווריום) בעזרת צינור שמכונה "חליל" החליל מכיל נקבים שמטפטפים את המים על מדיות הסינון, ומשם המים יורדים אל האקווריום עתירי חמצן, השיטה הזאת היא היעילה ביותר להשיג כמויות חמצן גדולות במים, מה גם שהיא עוזרת לבקטריות הביולוגיות אותן נכיר בהמשך לספק לנו ניקוי ביולוגי טוב יותר של המים.

קיימות בשוק משאבות אוויר העובדות על סוללות, הן עוזרות לנו להתמודד עם סכנה במחסור בחמצן בהפסקות חשמל ארוכות, עוד מוצר שמספק חמצן למים לזמן מוגבל הן טבליות המשחררות חמצן באופן איטי, משתמשים בהם כאשר מניידים דגי נוי לזמן ארוך.

מערכות סינון

יופיו של האקווריום בא ליידי ביטוי בצורה הישירה ביותר כאשר אנו מביטים בדגים כשהם שוחים במים צלולים, המים- האמצעי הקיומי החשוב ביותר לקיום דגי האקווריום הוא המפתח לקיום מערכת בריאה עם דגים בריאים.

כדי לנקות את המים מלכלוך גס אנחנו משתמשים במסנן, ישנם מסננים רבים וטובים, חלקם נמצאים בתוך האקווריום וחלקם בחוץ, תפקידם לסנן לכלוך גס מהמים, כמו הפרשות דגים וחלקיקים נעים, בתוך הפילטרים האלו ישנם בדרך כלל כמה מסננים קבועים:

ספוג גס, פרלון, פחם פעיל, ומדיות ביולוגיות עליהן נרחיב בהמשך

עוד דרך מעולה להפטר מלכלוך גס היא שיטת שאיבת הרפש, "שואב רפש" הוא מכשיר זול ויעיל להפליא שפועל לפי חוק של "כלים שלובים" הוא מכיל "כוס" לשאיבת הרפש וצינור שיוצא אל מחוץ לאקווריום, בדרך כלל אל דלי.

איך משתמשים? מכניסים את שואב הרפש אל האקווריום, שואבים בזהירות מקצה הצינור כדי שהמים ירדו בשיטת: "כלים שלובים" ומצמידים את הכוס לחצץ, בכל מקום ששם ישנו לכלוך והפרשות דגים.

סביר להניח שנתקלתם בשאלה "מהיכן משתין הדג?" ובכן… מהזימים, השתן של הדג יוצר אמוניה, האמוניה היא הרעל החזק ביותר, במיוחד בריכוזים גבוהים והיא מסוכנת לדגי האקווריום, לא רואים אותה, היא לא משפיעה על צלילות המים, אבל היא קטלנית.

מערכת סינון טובה מטפלת גם בלכלוך הגס הנראה לעין כמו הפרשות דגים ובמקביל פועלת לדילול ריכוזי האמוניה למערכת כזאת קוראים: מערכת ביולוגית.

מערכת ביולוגית, איך זה עובד?

כדי להבין איך עובד הפירוק הביולוגי, בואו ונכיר את מחזור החנקן

ובכן, למזלנו הרב ישנן בקטריות חביבות שמחבבות את האמוניה, הם זוללות אותה ומשנות את הרכבה הכימי לחומר בשם: ניטרית, הניטריט חומר פחות מסוכן מהאמוניה אבל עדיין רעיל, כאן נכנסים לפעולה בקטריות חביבות אף יותר, הם מפרקות את הניטריט לחומר מסוכן פחות ושמו הופך להיות "ניטראט".

כרגע המים שלנו רעילים פחות בזכות אותו מחזור חנקן, אבל עדיין יש לנו בהם ניטראט, איך נפטרים ממנו? פשוט מאוד, מחליפים לפחות 10 אחוזים מהמים פעם בשבוע ומקבלים מים באיכות מעולה ודגים בריאים ומאושרים.

כדי לקיים מושבות של בקטריות מהסוג הזה, אנחנו משתמשים ב: "מדיות ביולוגיות" כמו: טוף, "חרוזים ביולוגים", פילטר תת מצעי שהוא משטחי פלסטיק שמונחים מתחת לחצץ והופכים את כל החצץ למדיה ביולוגית גדולה, פילטר חול מרחף ועוד…

כאשר אנו שוטפים מדיות ביולוגיות יש לשטוף אותן עם מי האקווריום בלבד ולא במי ברז, ככה ישרדו הבקטריות במדיות, והלכלוך הגס יישטף.

פרמטר חשוב נוסף בהקמת האקווריום הוא בחירת הדגים, לכל משפחת דגים מאפיינים המיידים אותה ודורשים טיפול בהתאם.

מדריכים נוספים

דילוג לתוכן