דף הבית
אודות החווה
פרוייקטים
קישורים
צור קשר
 
מבצעים
אביזרים וציוד לאקווריום
אביזרים וציוד לבריכות
דגי מים קרים ''בריכות''
צמחים לבריכות
דגי מים מלוחים
גלריית שוכניי קרקע
גלריית דגים טרופים
גלרית דיסקוסים
גלריית צמחי מים
גלרית אקווריומים
גלריית ציקלידים / טורפים
טיפים ושאלות
מאמרים
תערוכות
ציפורים
מפה
 

בחווה "נעים במים"  ניתן להשיג ציוד היקפי כולל החל מאקווריומים בגדלים שונים, צמחיה סינטטית ואמיתית, מערכות ניקוי - פילטרים, אביזרי תאורה ואביזרי קישוט, מצעים סינטטיים וטבעיים......
ובקיצור הכל!!

 
דף הבית
מאמרים

עשרת הדברות להקמת אקווריום מאוזן

מאמרים

עשרת הדברות להקמת אקווריום מאוזן
עשרת הדברות לגידול דגי נוי


כמה פעמים נתקלנו באקווריומים עם תכשיטים צבעוניים בצורת דגים שמשייטים בו ורצינו את היופי והשקט הזה בשבילנו?

אקווריום יכול להיות פריט עיצובי נהדר, חוויה של רוגע אמיתי לאנשים רבים בכל הגילאים ולסוגי אוכלוסייה מגוונים.

בואו ונלמד כמה פרטים חשובים כאשר נרצה להקים אקווריום כזה לעצמנו:
בטיחות



לפני הכל- היזהרו בחשמל! האקווריום עתיר מכשירי חשמל ויש להיזהר בטיפול בו ובמכשירי החשמל שלו, אל תבצעו את הטיפול בו יחפים, והקפידו לבדוק את תקינות הציוד מפעם לפעם, גופי חימום מועדים לפורענות, מדובר במבחנה דקה שאסור שתיסדק! עם כל זה החברות המייצרות מכשירי חשמל אלו מקפידות על כללי בטיחות נוקשים ומחומרים טובים.


הציוד החשוב ביותר

1. מיכל אקווריום- למתחילים כדאי אקווריום של עד 100 ליטרים, המתקדמים יידעו כבר מה הם צריכים לאחר רכישת נסיון.

2. פילטר – שינקה לנו את המים

3. מחמם – כי רובם המוחלט של דגי הנוי באים מאזורים שבהם הטמפרטורה קבועה, לכן נדאג שגם בחורף היא תישאר קבועה

4. משאבת אויר+ צינור ואבן אויר – כדי שיוכלו לנשום

5. תאורה – שיראו לאן הם שוחים

6. חצץ – למצע יש תפקידים רבים, החל מהקניית תחושת הטבע לדגים, דרך נוי ועד לסינון ביולוגי.

7. דקורציה – שיהיה לנו טבעי ונעים בעיניים ושנוכל להשוויץ שבכל זאת עשינו משהו.

8. מד-טמפרטורה- שנדע מה טמפרטורת המים, אם המחמם יתקלקל ויחמם בלי הפסקה נקבל מרק דגים.

9. אוכל איכותי- שלא ישחו על בטן ריקה.


עשרת הדיברות לחובב המתחיל

1. כאשר אתם רוכשים מיכל אקווריום, התייעצו, נסו לברר מה גודל המיכל שיתאים לכם, באיזה מחיר? וכמה דגים תרצו לאכלס בו?

2. בהתחלה רכשו רק את המוצרים החיוניים ביותר, המתינו עם הקישוטים נסו לעצב בצורה מינימאלית, הדמיון יפרח בהמשך
 
3. קנו מספר קטן של דגים, בתחילה שכנו רק דג אחד כדי שייצור "מחזור חנקן" מילת המפתח- ס ב ל נ ו ת

4. התאימו את אוכלוסיית הדגים שלכם בצורה נבונה, התייעצו וחפשו את האיזון הטוב ביותר בין הדגים.

5. הקפידו על האכלה במנות קטנות, רצוי להאכיל פעמיים ביום בכמות שהדגים יאכלו עד תום במשך של חמש דקות.

6. הקפידו על החלפות מים סדירות של לפחות 10% פעם בשבוע, טפלו במים שאתם מוסיפים בתכשיר נוגד כלור וכלורמין.

7. התאימו את הציוד בצורה שיתאים לגודל המיכל שבחרתם, בחרו במסנן חזק לאקווריום גדול ולדגים "מלכלכים" כמו דגים ממשפחת האמנונים (ציקלידים), דאגו שגוף החימום יתאים בעוצמתו לכמות המים במיכל.

8. הקפידו על אקלום נכון של הדגים הבאים מהחנות, תחילה שימו את השקית 20 דקות כאשר היא סגורה, הוסיפו מעט מים מהאקווריום וחכו עוד חמש דקות, לעולם אל תשפכו את המים בשקית אל מיכל האקווריום שלכם.

9. זכרו! תחזוקת אקווריום טובה תמנע תמותה ומחלות, האגדה שדגים תמיד מתים אין לה אחיזה במציאות, אם תקפידו על תחזוקה בסיסית, אין סיבה שיהיו מקרה מחלות ומוות באקווריום.

10. תיהנו- התחביב הזה מזמן הרבה הנאה, ילדים יכולים ללמוד המון, לקבל אחריות ולהשתתף איתכם בהנאה, אם חזרתם מיום עבודה קשה והבוס לא משהו בזמן האחרון... תתרכזו בדגים השטים בנחת, נוברים בחצץ ומחזרים במרץ, תאמינו לי, הם יודעים ליהנות.



מים ואיכות מים



דגים חיים במים, את זה אנו מניחים שניחשתם מייד, אבל מים, שונים בהרכבם מבית גידול אחד למשנהו, כמובן שהם נבדלים גם באיכותם, בכמות החמצן המומס שבהם ובניקיונם.

חשוב לזכור! איכות חייהם, גודלם, בריאותם, ומצגת צבעים בריאה הם תוצאה ישירה של הקפדה על איכות מים טובים וכן על פרמטרים המתאימים לדגים אותם אנחנו מגדלים.

מה שהדגים שלנו יחפשו במים הם שלושה דברים חשובים:



1. חומציות המים

2. קשיות המים

3. הטמפרטורה שלהם

לחלק מכם זה ישמע מורכב אבל הדברים פשוטים מאוד.

חומציות המים מעידה על כמות החומצות במים, היא נמדדת בסולם: PH ונעה בין 0 ל- 14 כאשר 0 הוא הערך החומצי ביותר 14 הוא ערך הבסיס המרבי, ו- 7 מעיד על חומציות ניטראלית.

דגים מסוימים מעדיפים חומציות גבוהה וחלקם נמוכה יותר, הדבר תלוי מאיזה בית גידול הם הגיעו אל האקווריום שלנו.

קשיות מעידה עד כמה המים מכילים בתוכם מינרלים טעונים, עתירי סידן, מגנזיום ובור (bohr), המים בארצנו לדוגמה: הם מים קשים, ואפילו קשים מאוד.

טמפרטורת המים משותפת לרובם המוחלט של דגי הנוי, בהכללה גסה ניתן לשייך את רוב דגי הנוי (למעט הדגים של מים קרים) לטווח הטמפרטורה שנע בין 25- 28 מעלות צלזיוס.

הדבר החשוב ביותר למגדל הוא לשכן דגים בעלי "רקע" דומה, כדי שממוצע החומציות והקשיות של המים יהיה בעל בסיס משותף לכלל אוכלוסיית דגי האקווריום.

כדי לטפל בהורדת החומציות והקשיות משתמשים בתכשירים מסחריים ייעודיים הנמכרים בחנויות לגידול דגי נוי ונזהרים מ"קפיצות" חדות מידיי בהורדה או בהעלאה של סולם הערכים בצורה תלולה מידיי.

המים בארצנו קשים, ומטופלים בכלור ובכלורומין, רוצחי דגים ידועים, לכן לעולם לא נכניס מים מהברז ללא טיפול בתכשיר ייעודי שנקרא "אנטי כלור" שיפרק מהמים הן את הכלור הנדיף והן את הכלורומין העקשן.

מגדלים רבים פונים לפתרון הטוב של מטהרי מים מסחריים, שיטה נפוצה היא "אוסמוזה הפוכה" בשיטה הזאת המים עוברים תהליכי סינון של לכלוך גס ונטרול רעלנים ביולוגים מהמים, המים עוברים בלחץ ב"ממברנה" שהיא מסננת עם חורים זעירים בלחץ חזק, והמים שיוצאים, הם מים מטוהרים ונקיים מכלור ומרעלים.

אוורור האקווריום (אבן חמצן, משאבת אויר וכד')

כמו כל ייצור חי אחר גם הדגים שלנו נושמים את הדלק הנפוץ והחינמי ביותר על פני כדור הארץ- אוויר, רק שהם מסננים אותו דרך מערכת מופלאה שנקראת: זימים, דגים מסוימים שגדלים בבתי גידול בעלי מים עכורים למדו לנשום גם אוויר "חופשי" דרך מערכת מתוחכמת הנקראת: מבוך, או לבירינט בלועזית, דגים אלה באים ממקווה מים עכורים שבהם כמות החמצן המומס במים קטנה ולכן הם פיתחו את האיבר המופלא הזה.

בטבע, זרימת הנחלים, אדוות גלים על המים, או הגלים המפורסמים של מי הים מחמצנים את המים בצורה היעילה ביותר, אצלנו באקווריום אנו צריכים למצוא שיטות אחרות בכדי לספק די חמצן מומס לדגים,

הדרך ה"מסורתית" לספק חמצן לדגים היא משאבת אוויר פשוטה, מכשיר חשמלי דמוי קופסה שבתוכו מפוח, מאותו המפוח יוצא צינור דק, שבסופו נעוצה אבן אוויר, תפקידה של אבן האוויר הוא לפרק את החמצן שעולה בצינור לבועיות קטנות שמטפסות אל פני המים ומעשירות את המים בחמצן, הפירוק לבועיות נועד לגרום לחצן להתחכך כמה שיותר עם מי האקווריום ולהעשיר אותם, מה גם שיש להם גם ערך אסתטי לא רע...

דרך נוספת לזכות במים עתירי חמצן היא למקם את "ראש הסחרור" שנודע בקרב החובבים גם בשם "ראש כח" שממוקם בדרך כלל בקצה המסנן הפנימי של האקווריום על פני המים, המים הנפלטים ייצרו תנועת גלים שתחמצן לנו את המים בצורה נהדרת.


דרך נוספת, היא השימוש ב"מערכת טפטוף" המים יוצאים מהאקווריום דרך משאבה אל מסנן שממוקם על מכסה האקווריום ("פילטר גג" חברות מסוימות מספקות את המסנן כאשר הוא משולב בצורה אסתטית מאוד במכסה האקווריום) בעזרת צינור שמכונה "חליל" החליל מכיל נקבים שמטפטפים את המים על מדיות הסינון, ומשם המים יורדים אל האקווריום עתירי חמצן, השיטה הזאת היא היעילה ביותר להשיג כמויות חמצן גדולות במים, מה גם שהיא עוזרת לבקטריות הביולוגיות אותן נכיר בהמשך לספק לנו ניקוי ביולוגי טוב יותר של המים.

קיימים בשוק משאבות אוויר העובדות על סוללות, הן עוזרות לנו להתמודד עם סכנה במחסור בחמצן בהפסקות חשמל ארוכות, עוד מוצר שמספק חמצן למים לזמן מוגבל הן טבליות המשחררות חמצן באופן איטי, משתמשים בהם כאשר מניידים דגי נוי לזמן ארוך.

מערכות סינון

יופיו של האקווריום בא ליידי ביטוי בצורה הישירה ביותר כאשר אנו מביטים בדגים כשהם שוחים במים צלולים, המים- האמצעי הקיומי החשוב ביותר לקיום דגי האקווריום הוא המפתח לקיום מערכת בריאה עם דגים בריאים.

כדי לנקות את המים מלכלוך גס אנחנו משתמשים במסנן, ישנם מסננים רבים וטובים, חלקם נמצאים בתוך האקווריום וחלקם בחוץ, תפקידם לסנן לכלוך גס מהמים, כמו הפרשות דגים וחלקיקים נעים, בתוך הפילטרים האלו ישנם בדרך כלל כמה מסננים קבועים:

ספוג גס, פרלון, פחם פעיל, ומדיות ביולוגיות עליהן נרחיב בהמשך

עוד דרך מעולה להפטר מלכלוך גס היא שיטת שאיבת הרפש, "שואב רפש" הוא מכשיר זול ויעיל להפליא שפועל לפי חוק של "כלים שלובים" הוא מכיל "כוס" לשאיבת הרפש וצינור שיוצא אל מחוץ לאקווריום, בדרך כלל אל דלי.

איך משתמשים? מכניסים את שואב הרפש אל האקווריום, שואבים בזהירות מקצה הצינור כדי שהמים ירדו בשיטת: "כלים שלובים" ומצמידים את הכוס לחצץ, בכל מקום ששם ישנו לכלוך והפרשות דגים.



סביר להניח שנתקלתם בשאלה "מהיכן משתין הדג?" ובכן... מהזימים, השתן של הדג יוצר אמוניה, האמוניה היא הרעל החזק ביותר, במיוחד בריכוזים גבוהים והיא מסוכנת לדגי האקווריום, לא רואים אותה, היא לא משפיעה על צלילות המים, אבל היא קטלנית.

מערכת סינון טובה מטפלת גם בלכלוך הגס הנראה לעין כמו הפרשות דגים ובמקביל פועלת לדילול ריכוזי האמוניה למערכת כזאת קוראים: מערכת ביולוגית.

מערכת ביולוגית, איך זה עובד?

כדי להבין איך עובד הפירוק הביולוגי, בואו ונכיר את מחזור החנקן

ובכן, למזלנו הרב ישנן בקטריות חביבות שמחבבות את האמוניה, הם זוללות אותה ומשנות את הרכבה הכימי לחומר בשם: ניטרית, הניטריט חומר פחות מסוכן מהאמוניה אבל עדיין רעיל, כאן נכנסים לפעולה בקטריות חביבות אף יותר, הם מפרקות את הניטריט לחומר מסוכן פחות ושמו הופך להיות "ניטראט".

כרגע המים שלנו רעילים פחות בזכות אותו מחזור חנקן, אבל עדיין יש לנו בהם ניטראט, איך נפטרים ממנו? פשוט מאוד, מחליפים לפחות 10 אחוזים מהמים פעם בשבוע ומקבלים מים באיכות מעולה ודגים בריאים ומאושרים.

כדי לקיים מושבות של בקטריות מהסוג הזה, אנחנו משתמשים ב: "מדיות ביולוגיות" כמו: טוף, "חרוזים ביולוגים", פילטר תת מצעי שהוא משטחי פלסטיק שמונחים מתחת לחצץ והופכים את כל החצץ למדיה ביולוגית גדולה, פילטר חול מרחף ועוד...

כאשר אנו שוטפים מדיות ביולוגיות יש לשטוף אותן עם מי האקווריום בלבד ולא במי ברז, ככה ישרדו הבקטריות במדיות, והלכלוך הגס יישטף.

משפחות דגים ושילובם באקווריום

למרות שיש בטקסונומיה (תורת המיון) מדרגים גבוהים יותר מההגדרה "משפחה" נפשט את הנושא ונחלק את הדגים שלנו למשפחות העיקריות, לכל משפחה מאפיינים המייחדים אותה.

אז בואו ולא נבזבז זמן, ונכיר את המשפחות הנפוצות של דגי הנוי שלנו.



חריתיים

מהפירניה האדומה מטילת האימה ועד לניאון השביר, המשפחה הזאת גדולה ומגוונת מאוד, כולם אוהבים מים עם הרבה חמצן ורובם באים מדרום אמריקה.

רוב הדגים ממשפחת החריתים נקראים "טטרות" והם שקטים, פחדנים וסולדים מהקשות על דופן האקווריום ומרעש.

לדגים אלו סנפיר שומני על הגב שהדעות לגבי חיוניותו ומקורו עדיין חלוקות בין החוקרים.

את הטטרות השקטות מעדיפים מגדלי דגי הנוי לשדך לאקווריום צמחייה, הזיווג מתאים מפני שהם לא יפגעו בדרך כלל בצמחים.

רוב הדגים הללו הם דגי להקה מובהקים ויסבלו מאוד אם ישוכנו בקבוצות בנות פחות מארבעה דגים.

אופן הרבייה של משפחה זאת היא הטלת ביצים, למעוניינים להרבות אותם יש להקפיד על פרמטרים נכונים של המים וסילוק מהיר של ההורים לאחר ההטלה.

אחד מהכוכבים הבלתי מעורערים בן משפחה זו הוא דג הניאון, שלמרבה הצער נוטה להיאכל ולחלות במחלה ייחודית לו שהיא חשוכת מרפא.

במינים אלו האבחנה בין המינים קשה יותר מפני שבדרך כלל אין הרבה הבדלים הבולטים לעין.

ייחודם של הדגים האלו בא ליידי ביטוי בגוונים המיוחדים שלהם ובמצגות יפות כמו עין אדומה, או מבנה צבע המתחלף לפי הזווית בה נופל האור על גופם.

ולמי שרוצה להתרפק על יופי בצורה ויופי בתנועה מוזמן לבחור את הדגים המקסימים הללו, אמנם לא קל לגדל אותם אבל הם שווים את המאמץ.

אורך חיים ממוצע: הקטנים: 5-10 הגדולים: 8-12

סלבריטי- הפירנייה האדומה מעוררת האימה
 
אמנונים

דגים רבים ממשפחה זאת כונו "טורפים" לא פחות ולא יותר, למרות שרובם צמחונים בעיקר, נכון הם תוקפניים ברובם, אך אין הדבר כך באופן גורף. בני משפחת האמנוניות הם בני משפחה מגוונת מאוד, וכמו בכל משפחה מגוונת הם נחלקים למינים רבים, מהרמירזים והאפיסטוגרמות השקטים ועד ל- קומפרסיסיפס התוקפני.

מה שמייחד את רוב הציקלידים הוא קו הצד שלהם, שבדרך כלל מחולק לשני חלקים והשמירה חסרת הפשרות על הצאצאים.

דג זה הינו קלאסי למגדלים הרוצים לראות את דגיהם מתנהגים כמו שהם מתנהגים בטבע, דג זה לא מאבד ולו במאום מהתנהגותו הטבעית, האינסטינקטים שלו טבועים בו כל כך עמוק שפשוט תענוג להביט בהם, מגנים על טריטוריה, מחזרים ושומרים על הצאצאים מכל משמר, תוסיפו את הצבעים המרהיבים ואת מבנה הגוף המסיבי וקיבלתם עסקה לא רעה..

שיטת הרבייה היא מרתקת אף יותר, ישנם דגים ששומרים את הביצים והדגיגים בפיהם וישנם שמטילים על מצע אבן כל שהוא ושומרים על הביצים והדגיגים בחירוף נפש, דג אמנון הנבל, שיכלל את השיטה אף יותר, כאשר מתבצעת הטלה של דור שני, הדור הראשון שבקע (הבדל של חודש עד חודשיים) משנס זימים ומותניים ועוזר להורים לגדל את הדור הבא, וכן הלאה...



לגבי מקורם של האמנונים, ישנה סברה שבעבר היבשות היו מחוברות ונקראו פנג'יה, בתהליך תזוזת לוחות קרום כדור הארץ נבקעה לשניים יבשת צפונית לאורסיה ודרומית גונדוונה זו בהמשך נחלקה ל-3 דרום אמריקה אפריקה ואוסטרליה בשתי הראשונות נמצאים כיום אמנוניות ולכן מוצאם של האמנוניות נקרא גונדווני .

יש אמנוניות גם בהודו(אסיה) אבל זה קשור לתהליך מאוחר יותר שבו תת היבשת ההודית ניתקה מאפריקה השאירה בדרך את מדגסקר ונתקעה באסיה והרימה את ההימליה הציקלידים של מדגסקר דומים לאלו מהודו.

אז מאחורי כל דג יפיפה שכזה מסתתרת חתיכת אבולוציה, וזו בלבד כבר סיבה לגדל אותם.

אורך חיים ממוצע: הגדולים מדרום אמריקה: 10-18 שנים הננסיים מדרום אמריקה: 3-5 שנים האפריקאים 15-58 שנים!!

סלבריטי- דג הדיסקוס העגלגל

אנבסיים

משפחת הדגים האסייתית הזאת נתנה לנו כמה מהדגים היפים ביותר ששוחים באקווריומים של דגי מים מתוקים.

הדגים המרתקים הללו נושמים אוויר אטמוספרי חופשי בדיוק כמונו ורובם מטילים את הביצים שלהם בקינים מוקצפים שהם בונים על פני המים.

נשימת האוויר האטמוספירי התפתחה מתוך הכרח, במקומות החיות שלהם המים מכילים חומרי רקב רבים מה שגורם לכמות החמצן במים להיות דלילה.

נשימת האוויר החופשי מתבצעת במערכת משוכללת בגופם שנקראת "מבוך", המערכת משמשת הן כמאגר לאוויר חופשי והן כמסנן שמסנן את החמצן שהם אגרו במבוך אל תוך הזימים בשיטה הדומה לקירור המים במכונית דרך המצנם (רדיאטור), מעבר של האוויר דרך מערכת נימים עד לזימים.

כאשר דגיג בוקע מהביצה לוקח לו כמה שבועות עד שמערכת המבוך מתפתחת אצלו כראוי עד שהוא יכול לנשום אוויר חופשי.

חלק מהדגים ממשפחה זאת יכולים אף לצאת לזמן קצר ממקורות המים שלהם ולדחוף את עצמם על היבשה למקורות מים קרובים אחרים.



שיטת הרבייה של דגים אלו מרתקת מאוד, הזכר בונה קן בועות מפואר מתחת לחופת צמחים, לרוב הוא מכניס גם חתיכות צמחים קטנות ושורשי צמחים לקן בכדי לחזק אותו.

לאחר העבודה המאומצת הזכר מחזר אחרי הנקבה ומנסה לפתות אותה לשחות אל מתחת לקן.

לאחר ההזדווגות והטלת הביצים הרומנטיקה נעלמת באחת והזכר מגרש את הנקבה.



רבים מסוגי הדגים האלו מתאימים למגדל המתחיל, הם גם יפים במראה, גם בצבע, גם גדולים יחסית ובטיפול נכון מאריכי חיים ועמידים לשנים.

כבר סיבה לרוץ ולקנות כמה.

אורך חיים ממוצע: כ- 4 שנים

סלבריטי: דג הקרב, זכרים של דג זה יילחמו עד מוות על טריטוריה


בינונים

כמה מהדגים במשפחה זאת דומים לדגים ממשפחת החתולים אותם נכיר בהמשך ואכן נוטים לבלבל בניהם לעיתים, הדגים ממשפחת הבינוניים בדרך כלל ארוכים ועגלגלים, ובמקרים אחדים דומים במבנה גופם לצלופחים.

מקור החיות של דגים אלו הוא באסיה, בתת היבשת ההודית, באפריקה ואפילו באירופה.

מרביתם דגים שלווים ויש כמה שהם שלווים מידיי, לדגים אלו מצגת צבעים יפיפייה והיא באה ליידי ביטוי בכמה דגים כמו הבוטיה הליצנית ודג הקולי.

למרבה הצער רבים מהם נוטים להסתתר במשך היום ולצאת רק בשעות ההאכלה, הפעילות האינטנסיבית שלהם מתרחשת בלילה, אז הם יוצאים מהמסתור ומחפשים בקדחתנות מזון בחצץ. לעיתים ללא סיבה מיוחדת כמה מהם מעמידים פני מתים.

אולם אל תתנו לתופעות האלו לרפות את ידכם, עם הזמן הם יהיו ביישנים פחות ופחות ויצאו יותר החוצה, מה גם שכאשר דגים אלו נמצאים בלהקות, ביישנותם פוחתת והם יוצאים לסייר ביחד ברחבי האקווריום גם במשך שעות האור.

אקווריום בעל תאורה חלשה יחסית והרבה דקורציה שמכילה מערות מסתור שבהם הם יוכלו לנוח במשך היום יעשו להם טוב.

קשה להרבות בני משפחה זאת באקווריום והדבר נעשה על ידי מומחים בלבד, בטיפול נכון הם יאריכו ימים ויציגו התנהגות חיונית באקווריום.



דגים אלו רגישים להתאקלמות לאקווריום (נקודות לבנות), אולם לאחר ההתאקלמות יהפכו לבעלי הבית.

אז לכל מי שרואה את האקווריום שלו כמקור חיות טבעי בזעיר אנפין ומוכן לראות את התכשיטים האלו בצורה אינטנסיבית פחות אבל לדעת שהם מרגישים ממש בבית בתוך מקומות המסתור שלהם, יכול לרכוש לו כמה, ההנאה מובטחת

אורך חיים ממוצע: קטנים: 4-10 שנים, גדולים: 7-15

סלבריטי: למשפחה זאת שני כוכבים מובילים, הבוטיה ליצן בצבעי הדבורה והקולי דמוי הצלופח.

בוטיה ליצן


קולי
משריצים


רוב מגדלי דגי הנוי התנסו בתחילת דרכם עם הדגים הקטנים והססגוניים הללו, לא מעט מרבי דגים מקצועיים התחילו עם תא השרצה ובתוכו גופית המלאה להתפקע בשרצים.

משפחת המשריצים התברכה באסטרטגיית רבייה יעילה מאין כמותה, הוולדות מתפתחים בבטן אמם ויוצאים אל המים כשהם כבר מסוגלים לשחות, הפרייה אחת תספיק לכמה הריונות.

גם האבחנה במין זה קלה מאין כמותה, לזכר יש גונופודיום, שהוא סנפיר שהתפתח להעברת זרעו של הזכר.

בזמן ההיריון ניתן לראות אצל הנקבה כתם שחור מתפתח באזור פי הטבעת - אלו העוברים הדחוסים, אשר מתפתחים בבטן הנקבה.



ברוב הסוגים של הדגים המשריצים ההשרצות הן בלילה. כך קיים פחות סיכוי שהדגיגים, אשר זה עתה נולדו ,יתגלו ויטרפו. באקווריום אם נרצה להציל את הוולדות מתאבונם הכביר של דייריו נשכן את הנקבה בתא השרצה.

במשפחה זאת לא רק שאין השגחה ולו המינימאלית על השרצים המגיחים, אלא שהאם לא תהסס לרדוף אחר פרי בטנה ולאכול אותו לתיאבון.

הנציג של משפחה זאת בטבע בישראל, הוא דג הגמבוזיה הידוע לשמצה שהובא לכאן על ידי האנגלים כדי להילחם בתופעת המאלריה, מאז דג זה התפשט כמעט לכל מקווה המים בישראל ולחלקם הוא גרם נזק ביולוגי בלתי הפיך.



באקווריום רוב הדגים השייכים למשפחה הזאת קשוחים מאוד ודורשים תוספת מלח, הם ניזונים מהכל וחיים בשלום עם מינים רבים של דגי נוי ממשפחות אחרות.

אורך חיים ממוצע: 3-5 שנים

סלבריטי- הגופי בעל הזנב הססגוני, רומנטיקן אמיתי שלא נלאה מלחזר אחר בנות זוג פוטנציאליות.


קרפיונים

כששומעים על דג מהמשפחה הזאת הדימוי הראשון שעולה ברוחנו הוא של דג בעל מבנה גוף אופייני בצבע כסוף, שמתרוצץ בתזזיתיות בין עשרות חבריו ברחבי המיכל בסופר ומחכה למוכר שימשה אותו מהמיכל וההמשך העגום ידוע ...., אולם לאמיתו של דבר, הקרפיונים הם משפחה ענקית שמקורה מדרום אמריקה.

דג אחד מהמשפחה הזאת גרם למין האנושי לרצות לביית את דגי הנוי והוא דג הזהב המפורסם.

בני המשפחה הזאת חיים בסביבה של מי פלגים מחומצנים היטב, יובלים, נהרות, אגמים, מי בריכות בוציים ומעטים חיים במים מליחים.

לא נדיר למצוא לפחות תריסר סוגים ממשפחת הקרפיונים במקור חיות אחד גדול.

וכמו מקורות החיות המגוונים גם חיי החברה של דגים אלו מגוונים מאוד, חלקם נעים בלהקות, חלקם בקבוצות מצומצמות וחלקם בחרו לחיות חיי נזירות.



גם על טמפרטורת המים אין "הסכמה" במשפחה זאת, חלקם חיים במים צוננים יחסית, חלקם במים חמימים וחלקם נהנים משני העולמות.

דגים אלו ניכרים בשלוש תכונות עיקריות: גיוון עצום מבחינת מקורות החיות, מאגמים, פלגים, בריכות, נהרות ועד לנחלים. תקופות הרבייה שלהם קצרות, בהם הם משחררים כמויות גדולות של ביצים למים. ולבסוף, רובם דגים קטנים, מה שמאפשר להם להסתפק בשטח קטן ומוגן, וניזונים ממגוון עצום של מזון הנמצא בסביבתם.

הרבייה שלהם פשוטה יחסית וכן דרישות הטיפול בהם בדרך כלל צנועות מאוד, אז אם אתם בעניין של תנועה תזזיתית לאורך האקווריום וחיוניות וצבעים מרנינים, אתם מוזמנים להכיר אותם באקווריומים הפרטיים שלכם.

אורך חיים ממוצע: הקטנים 4-10 דגי המים הקרים כמו זהב וקוי 10-90 שנה.

סלבריטי- דג הזהב המפורסם, וכל מילה נוספת מיותרת.





שפמנונים

החובב המתחיל מקים אקווריום קהילה, כאשר רוב הדגים אליהם הוא נחשף בתחילה הינם דגים צבעוניים השוחים במרכז או חלקו העליון של האקווריום

בתחתית האקווריום ישנם הדגים אשר נמכרים כ"אוכלי שיירים" , מנקי קרקעית , נקאים ושאר שמות מסחריים שממש לא מחמיאים לדג...

החובב המתחיל כבר הופך לחובב מתקדם והדגים במרכז האקווריום מתחילים להראות אולי אפילו משעממים קמעה, המבט יורד לכיוון הדגים המוזרים בתחתית ולא להאמין ! לא רק שהם ממש לא משעממים, חלקינו מתחיל לראות בהם איזושהי "אישיות" , התנהגות להקתית וחיים משל עצמם.

בימים הראשונים של תרבות גידול דגי הנוי לא היה כמעט מידע על דגים מסתוריים אלו,לא ידענו כיצד לגדל אותם, דגים אלו לא רק שלא הופיעו במגדירי הדגים הרשמיים , את חלקם אפילו המדע לא הכיר.



דגי החתול השונים והמשונים מגיעים ממקומות רבים בעולם, חלקם פעלתניים ביום כמו דגי הקורידורס המצחיקים,חלקם נחבאים אל הכלים ורק בחושך מוחלט יוצאים לחפש מזון, חלקם חי במרכז האקווריום, חלקם אפילו קבור מתחת לשכבת חול.

רובם בעלי מזג עדין, חלקם יכולים להיות בעלי מזג עצבני במקצת לעיתים כלפי בני מינם, חלקם טריטוריאליים וחלקם מאוד חברותיים – משפחה זו היא המשפחה המגוונת ביותר מבחינת המגוון העצום של אופי הדגים.

אורך חיים: קטנים-5-8 גדולים 7-15

סלבריטי: ה"פאלקו" דג הקרקעית המוכר, שואב האבק של הטבע (Hypostomus plecostomus

Hypo= מתחת stomus=פה pleco=שטוח).

נאוויתיים

כללי המשפחה המרתקת הזאת אטרקטיבית ביותר בגלל שתי סיבות עיקריות: הצבעים הנפלאים של הדגים האלו ואורח החיים המרתק שלהם.

משפחת הנאוויתים מתחלקת לשתי תתי משפחות:

1. Aplocheilinae- דגים שבאו מהעולם הישן.

2. Rivulinae – דגים שבאו מהעולם החדש.

משפחת הדגים המיוחדת הזאת מונה כ-1200 מינים, שהדגים הקרובים אליהם מבחינה גנטית הם הדגים ממשפחת משריצי החיים.

משפחת הנאוויתיים פרוסה על רחבי כל הגלובוס, וכאן אצלנו יש לה שני נציגים מכובדים, הנאווית הכחולה ונאווית המלחות האנדמית למקווה המים הסמוכים לים המלח.

חוקרים משערים שדגים אלו הם דגי ים שפלשו והסתגלו לאיטם למקווה מים מתוקים.



ההצלחה שלהם במקומות החיות היא מדהימה, החל מהפלגים הקפואים בהרי פרו ועד לבריכות המלוחות של ים המלח.

גודלם נע בין 45 סנטימטרים לדג הגדול ביותר ועד לסנטימטר וחצי לקטן ביותר.



שמם הלועזי "killifish " בא מהמילה ההולנדית "דג של מקווה מים זמני" והוא מעיד על מעגל החיים של חלק מדגים אלו. הם חיים במקור מים שהולך ומתייבש עד שהם גוועים כאשר הוא מתייבש לחלוטין, עד אז הם מטילים ביצים לתוך הקרקע הבוצית ומהביצים מגיח דור חדש עם בוא הגשמים.



שיטת רבייה זאת גרמה למגדלי דגים רבים לחשוב שכל דגי הנאוויות הם דגים בעלי אורך חיים של שנה אחת בלבד.

לאמיתו של דבר רק שליש מהם הם כאלו והשאר הם דגים שאורך חייהם נע בין 3 עד 5 שנים.



דגים אלו יעדיפו לעולם אוכל קפוא או חי על אוכל יבש, אולם אם מגדלים אותם מגיל צעיר ישנו סיכוי שיתרגלו לאוכל המסחרי היבש.

באירופה ובארצות הברית הדג מבוקש מאוד בגלל צבעיו העזים, בביצי הדג מתנהל סחר ערני ואקווריומים רבים מלאים בדגים היפים הללו.

אורך חיים ממוצע: 3-5 שנים, ישנם זנים שחיים שנה אחת בלבד!

סלבריטי: נאווית סגולה מנוקדת
 
אקווריום צמחיה טבעית

כדי להקים אקווריום שהוא גם גן פורח צריך להתחשב באלמנטים רבים, אקווריום צמחייה מיועד למגדלים מנוסים יותר, הוא נחלק לאקווריום High Tech שמצריך צידו מיוחד, ול- Low Tech שמצריך מעט מאוד אביזרים נלווים אך הוא מתאים לנפחים קטנים יותר, כמו כן דגים מסוימים אינם מתאימים לאקווריום מהסוג הזה בגלל שהם זוללים את העלים בכל פה.

מה חשוב ביותר באקווריום צמחייה?

מצע- כמו צמחי היבשה גם צמחי האקווריום זקוקים למצע, המצע מכיל שכבות של כבול חמרה, פומיס ועוד... תפקידו לספוח את חומרי הדישון ולשחרר אותם לאט, כמו כן הוא משמש שכר נוח להשתרשות הצמחייה.

תאורה- כלל האצבע הוא שעוצמת התאורה תהיה לפחות 0.5 – 0.75 וואט לליטר, קיימות בשוק מגוון מנורות המיועדות לטיפוח צמחייה, והן נמכרות בחנויות לממכר דגי נוי, לכל קבוצת צמחים דרישות תאורה שונות לכן יש ללמוד על הצמח הנרכש ועל רמת התאורה הדרושה לו.

דשן – כן, גם הצמחים אוכלים משהו, דשן הוא התנאי הבסיסי לאקווריום פורח, הדישון מתבצע בערך אחת לחודש ומספק לצמחים את כל היסודות שיגרמו להם לשגשג.

פחמן דו חמצני (פד"ח) - וספת CO2 חשובה ביותר לשגשוג הצמחים, קיימים מיכלים להזרמת פד"ח קבועה למי האקווריום וניתן גם לייצר פד"ח בבית עם שמרים וסוכר (וזה לא מתכון לעוגה), תוכלו ללמוד עוד במערכת הפורומים של Aqua.

אצות- האויב של אקווריום צמחייה- נלחמים בהם על ידי שילוב תאורה נכונה ודגים זוללי אצות, כאשר משיגים איזון, ניתן ליהנות מהפריחה.



מבוא לאקווריום מים מלוחים

תנועת דגי המים המלוחים ויופיים, הצבעים והצורות, מושכים עוד ועוד מגדלים אל התחום הזה, גידול דגי מים מלוחים נחלק ל-2

מרינה- אקווריום עם דגים בלבד,

ריף- מבוסס על חסרי-חוליות כאלמוגים, שושנות, סרטנים, כוכבי ים וכד' וכולל גם דגים.



מהו הציוד הנדרש ?



1. אקווריום גדול.



2. מים – בריף יש צורך במים שעברו סינון אוסמוזה הפוכה, במרינה ניתן להשתמש במי-ברז.



3. מלח סינתטי אותו מוסיפים למים בכדי לקבוע את המליחות הדרושה לבע"ח באקווריום. יחס כמות המלח לליטר מים משתנה מסוג מלח אחד למשנהו ומפורסמת ע"י החברה המייצרת.



4. מד-מליחות.



5. מסלעה – במרינה הסלעים אינם הכרח ולכן יופיים הנו השיקול העיקרי בבחירתם, בריף יש צורך ב"סלעים חיים", עדיף סלעי יבוא.



6. פורק חלבונים המתאים לנפח האקווריום. רכיב זה מאד חשוב ומהווה את לב המערכת.



7. תאורה – למרינה יספיקו מספר מועט של פלורוסנטים, לריף יש צורך במספר גדול של פלורוסנטים או בעוצמות אור יותר גדולות המסופקות ע"י נורות מתאימות.



8. מקרר– רק לאקווריום ריף. הטמפרטורה האידיאלית לגידול ריף נעה בין 24-26 מעלות.



9. גוף חימום – לימות החורף הקרים.



10. מדחום.



11. מצע – לא חובה ויש בעלי ניסיון לא מעטים שלא ממליצים (חוסר טיפול במצע יגרום להצטברות רפש ולכלוך על קרקעית האקווריום ופגיעה באיכות המים). באקווריום ריף יש אפשרות להוסיף חול חי המשמש כפילטר ביולוגי אך יש לדאוג לצוות חסרי-חוליות שיהפכו את החול וינקו אותו.



וכמה מושגים



סלעים חיים – סלעים הכוללים עליהם אצות ובקטריות חיוביות אשר עוזרות בקיום המערכת הביולוגית של האקווריום.

סלעים מתים/יבשים – סלעים ללא יצורים חיים.



מפרק חלבונים – רכיב ציוד המוציא את החלבון מן המים. הפורק יוצר בועות מים קטנות ע"י ערבוב מים עם אויר או בעזרת אבן אויר, החלבון "נקשר" אל הבועות ויוצא מן המערכת בצורת קצף.



פילטר סאמפ – מיכל זכוכית או פרספקט המחולק לתאים, כאשר כל תא מספק סוג אחר של סינון (מכני, כימי, תא המיועד לפורק החלבונים וסינון ביולוגי). מספר התאים, מבנם ותכולת התאים משתנה ע"פ צורך. מיקום הסאמפ יכול להיות בתוך האקווריום, מתחת לאקווריום (סאמפ תחתון) או מעל לאקווריום (סאמפ עליון).
 
נכתב על ידי שי שבת לתוכנית על דגי נוי בפורטל נטויז'ן
כל האמור הוא בגדר המלצה בלבד.
דף הביתהדפסה